מלחמת חמאס-ישראל מחבלת באינטרסים ההודיים במזרח התיכון, ולהודים יש רצון שהמלחמה תסתיים במהרה. דעת הקהל בהודו עברה שינוים משמעותיים בעשור האחרון, והפגנות פרו-פלסטיניות עשויות להתרחש מפעם לפעם, אך הן אינן מייצגות את הכלל.
שעות ספורות מאז החלו לזרום תמונות של הטבח המתרחש בדרום הארץ בבוקר ה-7 באוקטובר החלה להצטבר שורה של גינויים מצד מנהיגי העולם. גינוי אחד היה היסטורי במיוחד. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, מנהיג הדמוקרטיה הגדולה בעולם ואחד המנהיגים הפופולריים בו, צייץ את תמיכתו הבלתי מתפשרת בישראל. מאז שנת 1948 לא תמכה הודו ולו פעם אחת במלחמות ישראל. בעבר היא תמכה באויביה, ואף שלחה למדינות ערב סיוע. שנת 2023 תיזכר כשנה שבה הותירה הודו את פחדיה ההיסטוריים מאחור וניצבה באומץ לצד ידידתה. התמיכה האמיתית תימדד כמובן רק בטווח הארוך.
בעבר תמכה הודו באופן מסורתי בפלסטינים. כיום, התמיכה של מודי בישראל היא חלק מסדרה של שינויי מסלול מעשורים של מדיניות זהירה בכל הנוגע למזרח התיכון בכלל, וכלפי ישראל בפרט. אילו לא הגיעה תמיכה מדלהי היה הדבר מעלה שאלות לגבי המאבק של מפלגת השלטון, ה-BJP, בטרור ובגורמים אסלאמיים קיצוניים. הצהרת מודי לא הותירה מקום לספק. בציוצו ברשת X (טוויטר) כתב: “מזדעזע עמוקות מהחדשות על פיגועי טרור בישראל. מחשבותינו ותפילותינו עם הקורבנות התמימים ומשפחותיהם. אנו עומדים בסולידריות עם ישראל בשעה קשה זו”. שר החוץ ההודי סוברמנייאם ג’יישנקאר צייץ מחדש את ההצהרה. נוסח ההצהרה ומהירות התגובה היו מרשימים, והן עדות לשינויים שחלו במדיניות החוץ ובפוליטיקת הפנים של הודו.
מאז עלה מודי לשלטון בשנת 2014 נוכחנו לראות מקרים בודדים של סטייה ממדיניות החוץ ארוכת השנים שעוצבה על ידי אבותיה המייסדים של המדינה תחת השלטון ארוך השנים של ״מפלגת הקונגרס״. בין המקרים יוצאי הדופן הללו ניתן לציין את הבחירה ההודית להימנע מהצבעה נגד ישראל במועצת זכויות האדם של האו״ם בשנים 2015 ו-2016. מהלכיה של דלהי נעשו במשורה, כשהיא נוקטת מדיניות חוץ הדוגלת בריבוי שותפויות. כך למשל אירחה בדלהי את נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, בשנת 2017, טרם ביקורו ההיסטורי של מודי בישראל. זמן קצר לפני כן הצטרפה הודו למדינות המתנגדות להכרה בירושלים כבירת ישראל.
במשבר הנוכחי, ממשלת מודי עומדת לצד ישראל. גורמים ישראליים רשמיים גם מדווחים כי ״אנחנו מקבלים גיבוי מלא מההודים״. יריבתה הפוליטית של ה-BJP, “מפלגת הקונגרס”, הנמצאת בעיצומו של מסע בחירות, מתנהגת אחרת. ועדת המפלגה, בהצהרה רשמית, “מביעה את מורת רוחה מהמלחמה שפרצה במזרח התיכון ובה נהרגו למעלה מאלף בני אדם ביומיים האחרונים. הוועדה חוזרת על תמיכתה ארוכת השנים בזכויות העם הפלסטיני לטריטוריה, לשלטון עצמי ולחיים בכבוד. הוועדה קוראת להפסקת אש מיידית ולפתוח במו״מ על כל הסוגיות הקיימות, כולל הנושאים החיוניים שהולידו את הסכסוך הנוכחי״. תגובת “מפלגת הקונגרס”, אשר מיתגה עצמה כ”מגינת זכויות האדם” במדינה, אכזבה רבים בהודו והפכה לנושא למחלוקת. מנהיגי ה-BJP תקפו את המפלגה היריבה שהיא תומכת חמאס וטרור ומשתמשת במלחמה כאמצעי להחניף למצביעיה המוסלמים.
בזירת האו״ם, בה הודו ידועה בהיותה חלק מ״הרוב האוטומטי״ כנגד ישראל, השבוע חזינו במדיניות הודית מאוזנת. ב-28 באוקטובר בהצעה שהגישה ירדן בעצרת האו״ם להפסקת אש הומניטרית מיידת בין ישראל לחמאס, והתקבלה בתמיכה גורפת ברוב של 120 קולות, הודו נמתנה עם 45 המדינות שבחרו להימנע. לאור העובדה שדפוסי הצבעה באו״ם אינם מייצגים יחסים בילטאראליים בלבד אלא משקפים מערך שיקולים ואינטרסים מול מדינות נוספות הרי שזהו הישג חשוב עבור הדיפלומטיה הישראלית.
במלחמה על התודעה ברשתות החברתיות, מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים רבים ובהם תמיכה מאסיבית של קהלים מכל רחבי העולם בצד הפלסטיני. על אף התגייסותם של גורמים אזרחיים ורשמיים בישראל ניכר כי עומד לצד ישראל צבא נוסף – מיליוני הודים אשר מגיבים למבקרי ישראל. מעניין שרשת אל-ג׳זירה פרסמה לפני ימים מספר מאמר פרשנות המנסה להתחקות אחר התעלומה: ״מדוע כל כך הרבה דיסאינפורמציה אנטי-פלסטינית מגיעה מהודו?״. יש לציין כי מאז עצמאותה הודו מתמודדת עם חלקים קטנים אך משמעותיים מהקהילה המוסלמית אשר מסווגים תחת הקטגוריה של טרור ג׳יאהדיסטי, ומהווים אחד מהאתגרים הגדולים לביטחונה של הודו. ״ארגון המדינה האסלאמית״ הכריז על כוונתו להרחיב את טביעת הרגל שלו בהודו, אך לא הצליח להשיג התקדמות משמעותית.
לאחר שבוע של מלחמה בעזה הפכה התגובה ההודית ל”מאוזנת” יותר. עם הפצת הידיעה בדבר הפצצתו של בית החולים בעזה מיהר מודי לצייץ: ״מזועזע עמוקות מאובדן החיים הטראגי בבית החולים אל אהלי בעזה. תנחומינו הלבביים למשפחות הקורבנות ותפילות להחלמה מהירה של הפצועים. אזרחים פצועים בסכסוך המתמשך הם עניין של דאגה רצינית ומתמשכת.״. עם זאת, לא ציין את ישראל בשמה. למחרת הספיק מודי לשוחח עם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. הוא הדגיש כי הודו תמשיך לשלוח סיוע הומניטרי לעם הפלסטיני. אכן, משלוח של כ-40 טון תרופות וציוד חירום יצא מהודו לשדה התעופה אל עריש במצרים במסגרת הסיוע ההומניטרי הראשוני לאזור. יש לראות תגובות אלו מנקודת מבטה של הודו, המנסה למצב עצמה כמנהיגת מדינות הדרום העולמי. בחודש ספטמבר אירחה את מפגש הפסגה השנתי של ארגון ה-G20, אשר לנשיאותו נבחרה בנובמבר 2022.
בשולי ועידת הפסגה הכריזה הודו יחד עם ארה”ב על השקתו של מיזם פורץ דרך לפיתוח מסדרון כלכלי, מהודו דרך המזרח התיכון לאירופה (IMEC), מיזם שהוא פועל יוצא של “הסכמי אברהם” ועתיד היה לבשר על עידן חדש בכלכלה העולמית. המיזם הצפוי אמור לצמצם את זמן הובלת הסחורות מהודו לאירופה מ-17 ל-10 ימים. הפרוזדור הכלכלי חשוב להודו עבור צמיחת הכלכלה ההודית, וכתגובת נגד ל”יוזמת החגורה והדרך” הסינית. עם מתקפת הטרור של החמאס על ישראל והתגובות האנטי-ישראליות גם ממדינות ערב המתונות, וככל שתגבר הסולידריות הפרו-פלסטינית לצד האבדות באזרחים בצד העזתי, אנו צפויים לעיכוב בנורמליזציה עם סעודיה ואולי להתנגדות להשתתפותה של ישראל במיזם.
יחסי הודו-ישראל הפכו לקרובים ביותר מאז עלה מודי לשלטון, והוכיחו את עמידותם במהלך מגפת הקורונה. “מלחמת חרבות ברזל” היא מקרה ייחודי בשל הנטייה ההיסטורית ההודית לתמוך במאבק הפלסטיני ובכלל נטייתה להימנע מלנקוט צד, בדומה להתנהלותה לגבי המלחמה באוקראינה. הודעת הגינוי הראשונית של מודי הייתה יוצאת דופן, והיא הוכחה נוספת לדרך הארוכה שעברו המדינות. נשאר לראות אם ההזדהות עם חברה בשעת צרה היא שינוי מדיניות משמעותי. גם אם בכירי הממשל תומכים בישראל כעת, הם יתקשו להביע זאת ככל שהעשן על עזה ייתמר. האובססיה ההודית “לשבת על הגדר” אינה רק מדיניות חוץ ארוכת שנים, כי אם הלך רוח לאומי.
מלחמת חמאס-ישראל מחבלת באינטרסים ההודיים במזרח התיכון, ולהודים יש רצון שהמלחמה תסתיים במהרה. דעת הקהל בהודו עברה שינוים משמעותיים בעשור האחרון, והפגנות פרו-פלסטיניות עשויות להתרחש מפעם לפעם, אך הן אינן מייצגות את הכלל. בפני הדיפלומטים הישראליים הפועלים בהודו ניצב אתגר משמעותי – למנוע ממכונת השקר הפלסטינית לבסס אחיזה בקרב הציבור ההודי, ובעיקר אצל “סלבריטאים” בהודו הידועים במעמדם האלילי קמעא בחברה ההודית בטווח המיידי. המלחמה בעזה היא גם הזדמנות לקדם לימודי ישראל והעם היהודי במערכות החינוך ההודיות.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / SOPA Images / Pradeep Gaur
- בניית אתרים